כנענים - למה הרבה מאלפים לא מצליחים איתם?
לא פעם אני המאלף הרביעי שלהם אחרי שני ניסיונות חיובי ואחד קלאסי.
שיטת אילוף קלאסית - כנענים לא מגיבים טוב לתיקונים. הכנעני נסגר בפניך וזוכר לך את זה. תמשיך לעבוד עם תיקונים ובלי חיזוקים חיוביים והכלב יהיה בין מתוח לעצבני איתכם תמיד. נובח, לא נחמד על רצועה, לא כיפי עם אורחים, לא כיפי בעבודה ובמקומות ציבוריים. ואז אומרים לי שהוא "כנעני", כאילו שכל החרא הזה מאפיין את הגזע. הוא לא.
שיטת אילוף חיובית - השיטה שכולם היו רוצים בשביל הכלב שלהם. עובדת מעולה עד גיל חצי שנה, עד שהכלב מתחיל להתבגר קצת וזה נהיה לו ילדותי מדי.
בהמשך ההתבגרות ועד גיל שנה, כאשר הכלב מתקדם בתהליך ההתבגרות, דברים כמו היעדר מבנה להקה נכון בטיול, חוסר הובלה מצד הבעלים והיעדר שליטה של בעלים בטריטוריה ( בית) מתחילים לבוא בין הכלב לבעלים.
התחושה היא שהכלב אוהב אותם, חבר איתם אבל לא מכבד אותם. וזה לרוב גם נכון.
למה? כי השיטה החיובית לא בונה הובלה, לא שמה גבולות במקומות הנכונים ואין בנייה של היררכיה בלהקה.
כולם דברים מאוד חשובים לכלבים בכלל ולכענים בפרט.
מה עובד?
הבנת כלבים ולהקות, היכרות מעמיקה עם הגזע ואיך הוא חי, הבנת בני אדם, הרבה אהבה וכבוד לכלבים - בלי אגו.
היררכיה ברורה בבית - מי אומר שלום ראשון לאורח, מי יושב על הספה ומי על הרצפה, מי שם גבולות למי סביב אוכל, מי נותן שיצמדו אליו ומי מגרגר שיתרחקו, מי נותן לאורחים לזוז או לא בבית.
הובלה ברורה בטיול - מי הולך ראשון, מי מחליט איפה עוצרים מתי ולכמה זמן, מי מושך לאן ומי הולך אחריו.
כבוד הדדי - כבוד זה דבר מאוד חשוב לכנעני.
זמן משחק עם בעלים - הגזע לא אנרגיה גבוהה אבל אוהב לנשוך ולהשתולל לאיזה 10 דקות והוא סבבה. אם הוא לא מקבל את הפורקן הזה הוא נוטה להוציא את זה על דברים בבית.
הרבה אהבה - ברור! אבל לא כל היום, לא כשהוא ישן ולא יותר משאר הדברים ברשימה.
Comments