איך מתקנים חוויה שלילית אצל וטרינר

כשהכלב לא אוהב ללכת לוטרינר והוטרינר לא יכול לטפל בכלב בלי לרסן/ לטשטש/ לשים מחסום/ לקרוא לגיבוי שיחזיקו את הכלב, כל ביקור יוצר לחץ גדול על הכלב ולא מעט על הבעלים. גם כאשר הבעלים רואים שהכלב סובל בכל ביקור, לפעמים אלו שיקולים כלכליים או הימצאות במנוי שנתי שגורמים לבעלים להמשיך ולהגיע לאותה המרפאה.

כאשר מדובר בכלבים שלנו, הם הפציינטים האמיתיים והם הלקוחות למעשה במרפאה ולכן זו החוויה שלהם שתכתיב מי יטפל בהם. קשר עם וטרינר הוא קשר לטווח ארוך ולכן חשוב ביותר שהכלב יסמוך על הוטרינר לבדוק אותו ולטפל בו.

איך מתקנים חוויה שלילית אצל וטרינר?

אם הכלב סובל מכל ביקור ואתם מרגישים שאתם צריכים להתחיל מחדש וליצור לכלב שלכם חוויה מחודשת ושונה אצל וטרינר, כך תעשו:

1. התחלה חדשה - מחליפים וטרינר ומתחילים עם אחד חדש. הגישה של הוטרינר החדש אמורה להיות הפוכה לחלוטין מהוטרינר הקודם - סבלני, חיובי, ללא ריסון.

2. הסתגלות - וכמו בכל הסתגלות, מתחילים קצת כל יום. מגיעים למרפאה כל יום אחרי טיול או כמה פעמים בשבוע (כמה שיותר יותר טוב) ובמקום זריקות, בדיקות וטיפולים כלום לא קורה. אולי יקבל חטיף ומישהו ירצה ללטף אותו אבל זה הכי גרוע.

המטרה היא הפחתת לחץ ושבירת מה שהכלב חושב שהולך לקרות.

3. עקביות והתמדה - ככל שהכלב ירבה לבקר במרפאה הוא יתרגל אליה וסף הלחץ יירד. הכלב יפחד פחות ויהיה רגוע יותר.

כאשר סף הלחץ נמוך אפשר לעבוד על שינוי רגשי אצל הכלב ולהפוך את המקום לחיובי.

ממשיכים להגיע, מדברים הצוות והופכים אותם בעיני הכלב לאנשים שאתם מכירים וסומכים עליהם. הצוות יכול להציע אוכל ולהפוך את ההגעה למרפאה לנעימה וידידותית.

חשוב לראות שהכלב מתחיל לסמוך על הוטרינר ולא חושש ממנו יותר, לא מהקליניקה ולא ממגע.

כמה טיפים שעוזרים:

1. תעשו פעילות טובה עם הכלב לפני ההגעה. פעילות טובה היא פעילות שמשלבת ריצה, משחק ומשמעת.

2. במרפאה, כשאתם יושבים ומחכים שהכלב יירגע, תבקשו ממנו "ארצה". ארצה היא פקודה שעוזרת לכלב להירגע.

אפשר להשתמש ב"ארצה" כמדד לכמה הכלב בלחץ. אם כלב לא מוכן לשכב, הוא לא רגוע. כשהוא לבסוף כן יישכב, הרי זה מראה שהוא נרגע.

3. אל תלטפו אם הכלב לא רגוע. ליטוף כלב שמצב פחד או לחץ מחזק את המצב אצל הכלב ומוציא אותנו חלשים, מה שפוגע ביכולת הכלב לסמוך עלינו בסיטואציה.

4. תנו לצוות המרפאה להיות אלו שמאכילים את הכלב. זה יעזור להם לרכוש את אמונו.

לפעמים כל מה שצריך זו התחלה חדשה.

---

אוכל כניתוב בזמן בדיקה וטרינרית.

ישנם וטרינרים שדוחפים לכלב אוכל בלי קשר לכלום ומרגע שהוא נכנס למרפאה.

כל האוכל הזה ועדיין הכלב מתרחק מהם ברגע שרואה את המחט. כלומר, ברגע האמת לאוכל שקיבל אין משקל ואין זיכרון. גם אחרי כל האוכל, הם עדיין צריכים לרסן את הכלב בשביל הטיפול.

קחו אוכל ותראו לכלב, תנו לו קצת ותגידו לו שהוא יקבל עוד אחרי הבדיקה וזה כבר יותר נכון בעיניי.

בסרטון אני עושה לקולה קצת "אווירון" (הייתם ילדים פעם?) בזמן שד"ר גלעד מקשיב לרחשי ליבה של קולה (הכל בסדר). המבט החטוף שלה לכיוונו מעיד שהיא עירנית ושמה לב למה שהוא עושה אבל לא אכפת לה כי היא באינטראקציה איתי, האדם שהיא הכי סומכת עליו (אני מקווה) עלי אדמות. אני סומך על גלעד אז מראה לה שלא צריך להשגיח עליו ומה שהוא עושה. כך אני מראה לה שהיא גם יכולה לסמוך עליי במקום הזה, מרפאה וטרינרית. בשורה התחתונה, אני לא צריך שהיא תסמוך על הוטרינר או כל מטפל אחר, אם היא סומכת עליי ואני שם איתה, עושה את מה שאני צריך כדי שהיא תעבור בדיקה בשלום.

תודה גלעד ודניאל מרפאה וטרינרית על הטיפול המסור :)